בית המשפט העליון דוחה בר"ע על חומרת העונש של עבריין תנועה סדרתי
על פי עובדות כתב האישום, ביום 13.12.16 הנאשם נהג ברכב פרטי ביודעו כי הוא פסול מלהחזיק ברישיון נהיגה, בשל ביצוע עבירות תעבורה דומות. כמו כן, לא היו בידיו רישיון רכב ותעודת ביטוח ברי-תוקף.
על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, הורשע הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה בפ"ת, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון בתוקף, נהיגה ללא רישיון רכב וכן נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי יוגש לביהמ"ש תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם, ובהתאם לאמור בו יטענו הצדדים את הטיעונים לעונש.
מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית משפט השלום עלה כי קיים חשש בינוני-גבוה להישנות ביצוע העבירות מצד הנאשם בעתיד. לצד זאת, בשל הרצון שהביע הנאשם בפני שירות המבחן לקיים הליך טיפולי, הומלץ להטיל עליו מאסר בפועל למשך 18 חודשים בו יעבור הליך שיקומי.
בית משפט השלום לתעבורה קבע כי "קיים חוסר איזון בולט" בין המלצתו הסופית של שירות המבחן – להטיל על המבקש צו מבחן בלבד – לתוכנו של התסקיר, אשר קבע כי בהעדר טיפול ייעודי מעמיק קיים סיכון בינוני-גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד. על כן, ביהמ"ש גזר על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת עונש מאסר מותנה התלוי ועומד נגד הנאשם (בשל עבירות קודמות שביצע). בנוסף, עונש של 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופסילה מקבלה או החזקה של רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים. לבסוף, ציין בית המשפט כי אין בנמצא הצדקה לסטייה לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום, שכן מתוכנו של התסקיר לא עולה בבירור כי קיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם.
בעקבות זאת, הגיש הנאשם ערעור על גזר דינו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם, ופסק כך: " לפנינו עבריין תנועה רצידיוויסט אשר מזלזל בצווי בית המשפט ובחוקי התנועה ולפיכך, פסק דינו של בית משפט קמא מושתת על אדנים איתנים, שכן הוא מבוסס על פסיקת בית המשפט העליון ועל ההלכה הנוהגת". כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של הנאשם לערוך תסקיר מבחן נוסף בעניינו.
לאור החלטת בית המשפט המחוזי, הגיש הנאשם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, כאשר הוא טוען שבית משפט השלום נתן מעמד בכורה לשיקולי הרתעה והתעלם משיקולי שיקום, התביעה חרגה שלא כדין מהסדר הטיעון אשר כלל התחייבות מצד התביעה שלא לסטות מהעונש שיומלץ על ידי שירות המבחן וכי הערכאות הקודמות התעלמו מהמלצותיו של שירות המבחן שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל.
ביום 06.03.19, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של הנאשם וקבע כי במכלול נסיבות העניין העונש שהוטל על הנאשם, הולם את חומרת מעשיו, ואין להתערב בו. בנוגע לטענת הנאשם על העונש שהוטל עליו עליו בניגוד להמלצת שירות המבחן, קבע ביהמ"ש העליון כי קיימת הלכה ידועה האומרת שבית המשפט אינו כפוף להמלצות שירות המבחן ובעת גזירת דינו של נאשם יילקח בחשבון תסקיר המבחן לצד שיקולים נוספים. בית המשפט העליון מציין כי לא מצא התחייבות מצד התביעה שלא לסטות מהמלצות שירות המבחן. כמו כן, נימק בית המשפט כי נהיגה בכבישי הארץ הזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סכנה לביטחונם ולשלומם של הנהגים והולכי הרגל שבסביבה והיא אך משקפת יחס מזלזל בחיי אדם, בצווי ביהמ"ש ובחוק (רע"פ 1483/19).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
